גירושין
אז איך מתגרשים בישראל?
אם אתם נשואים כדת משה וישראל, דעו שלבית הדין הרבני הסמכות הבלעדית לדון בענייני נישואין וגירושין, ולכן תצטרכו לפנות לבית הדין הסמוך לבית מגוריכם המשותף בבקשה לקביעת מועד לסידור גט.
ככל שהגירושין הם בהסכמה, ניתן לפנות בבקשה משותפת לבית הדין ולקבל את הגט בהליך יחסית פשוט ומהיר.
ככל שהגירושין לא בהסכמה, ייתכן שתיאלצו להגיש תביעות משפטיות.
תביעת גירושין (שעניינה מתן גט) ניתן להגיש רק בבית הדין הרבני.
את יתר התביעות הכרוכות בגירושין (כגון חלוקת רכוש, מזונות ילדים, זמני שהות עם הילדים, כתובה ועוד) ניתן להגיש גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.
היכן כדאי להגיש את התביעות? זה תלוי מאוד בנסיבות התיק הספציפיות שלכם ובמטרות שלכם, ואת האסטרטגיה הזו בונים ביחד עם עורכת הדין שלכם.
סוגי תביעות ״נפוצות״ בתחום הגירושין:
כאמור, ניתן להגיש רק בבית הדין הרבני ובמסגרת התביעה לפרט את עילות הגירושין של התובע/ת.
לתביעה זו ניתן ״לכרוך״ תביעות נוספות הכרוכות בגירושין (כגון התביעות המפורטות מטה).
תביעה זו הינה תביעה כספית אשר ניתן לתבוע בבית הדין הרבני כחלק מתביעת הגירושין.
סכום הכתובה נקבע במעמד החופה והינו קבוע. הקריטריונים לקבלת הכתובה הם בין היתר עילות הגירושין (מי מבקש להתגרש?),
נאמנות האישה לבעל, התנהגות הבעל כלפי האישה ועוד.
תביעה שבמסגרתה מבקשים לאזן (כלומר לחלק) את הרכוש המשותף בין בני הזוג, בהתאם להתנהלות שתואמת את אורח החיים המשותף.
במסגרת תביעה זו מבקשים לרוב למנות מומחים שמסייעים בחלוקת הרכוש, כמו למשל שמאי (לצורך מכירת דירה) או אקטואר
(לצורך חישוב הכספים והזכויות הסוציאליות והפנסיוניות).
תביעה זו עניינה מכירת הנכס המשותף (לרוב – דירת מגורים) באמצעות פירוק השיתוף.
במסגרת תביעה זו מבקשים למנות שמאי אשר מעריך את שווי הדירה וכן פונים לבית המשפט בבקשה
להורות על פירוק השיתוף והוצאת הנכס למכירה. אם הצד השני מתנגד למכירה, ניתן לבקש מבית המשפט
למנות כונס נכסים אשר יבצע את המכירה בפועל.
תביעה זו היא למעשה תביעה כספית, אליה צריך לצרף את כל הקבלות והאסמכתאות הנוגעות להוצאות הבית והילדים/אישה
על מנת שבית המשפט יוכל לקבוע את סכום המזונות.
סכום מזונות הילדים נקבע בהתאם לקריטריונים בפסיקה, לרבות גיל הילדים, חלוקת זמני השהות בפועל והשתכרות כל אחד מההורים.
סכום מזונות האישה נקבע בהתאם ליכולת ההשתכרות שלה בפועל וצרכיה האישיים הבסיסיים.
תביעה זו למעשה מחליפה את תביעת ה״משמורת״ שהיה נהוג להגיש בעבר.
כיום, בתי המשפט לא משתמשים במושג ״משמורת״ אלא מכירים בזכותם ההורית של שני ההורים
וכן באחריות ההורית שחלה על שניהם.
במסגרת תביעה זו, מבקשים מבית המשפט לקבוע זמני שהות של הילדים עם כל אחד מההורים,
ולרוב (אם אין הסכמות) עושים זאת באמצעות מינוי עובדת סוציאלית אשר נפגשת עם כל אחד מההורים
ומגישה תסקיר סעד ובתוכו המלצות לחלוקת זמני השהות. בתי המשפט נוהגים לאמץ את המלצות התסקיר,
אלא אם כן יש נסיבות חריגות שמצדיקות סטיה מהן.
במהלך ההליך המשפטי וכאשר יש חשש או סממנים מהותיים לניכור הורי (קיים או בהתהוות),
ניתן לפנות לבית המשפט על מנת למנוע ניכור הורי של הילדים כלפי הורה מסוים.
המצב רלוונטי כאשר בעת הליך גירושין אחד מההורים מנכר ומסית את הילדים נגד ההורה השני,
והקשר בין ההורה המנוכר לילדים הולך ופוחת (או לחילופין פוסק לגמרי).
בתביעות אלו רצוי לפעול במהירות ובנחישות, ולא לאבד זמן יקר
(במהלכו ההסתה מחריפה ומגיעה לנקודת אל חזור).
לתיאום פגישת ייעוץ
מלאו את הטופס כאן למטה ואני אחזור אליכם!
